Menu
בני זוג שהתגוררו בקיבוץ נקלעו להליך גירושין מר. במוקד המחלוקת עמד בית המגורים בקיבוץ ששימש למגורי המשפחה. הבעל טען שמדובר בנכס משותף לכל דבר ועניין וביקש לפרק את השיתוף בבית בדרך של מכירתו ובנוסף עתר לחייב את האישה שנותרה בבית לשלם דמי שימוש ראויים בגין חלקו בבית.
בית המשפט לאחר ששמע ראיות ובחן את מצב הזכויות בבית בקיבוץ פסק שלאור זאת שהליך שיוך הנכסים לא הסתיים, לא ניתן להעתר לדרישותיו של האיש ולהורות על פירוק השיתוף בבית, חיוב בדמי שימוש וכיוצ"ב. בית המשפט השתכנע שהבית עדיין בבעלות הקיבוץ ולכן לא מדובר בנכס משותף שניתן ליתן לגביו הוראות אופרטיביות לחלוקתו. התביעה ברכיב זה נדחתה.
