מדובר בתביעה שהגישה אם כנגד בעלה לשעבר למזונות בנם הקטין, פעוט עם צרכים מיוחדים. זמני השהות שבין ההורים חד צדדיים כאשר האב שוהה עם הקטין זמן מועט מאוד והאם משמשת כהורה הדומיננטי עיקרי לילד. לקטין צרכים מיוחדים המחייבים השקעה רבה של זמן וכסף אך האב לא נשא בחלק כלשהו בטיפול בילד וגם ניסה להתחמק מחיובו לשאת במזונות בנו. קושי נוסף התעורר להוכיח את השתכרותו של האב מאחר והוא נמנע מלמסור פרטים אודות עיסוקיו השונים. הקטין זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי והאב טען שיש לפטור אותו ממזונות לאור הקצבה שלטענתו די בה לכיסוי כל צרכיו של הקטין.
בית המשפט לאחר שמיעת ראיות פסק וחייב את האב בסכום מזונות ראוי מבלי להורות על קיזוז כלשהו מהקצבה המשתלמת מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכותו. ניתנו הוראות שהקצבה תשמש לצרכיו המיוחדים והרפואיים של הקטין ובנוסף האב חויב לשאת ולהשתתף במזונות בנו לרבות בהוצאות בגין חלקו במדור.
מדובר במקרה בו ניסיון האב לחמוק מחיוביו כהורה לא צלח כאשר בית המשפט לענייני משפחה מקבל את טענות האם שייצגנו והתוצאה ראויה בהחלט.
